למטופלים פרטיים: 055-3187417
ניתוחים
תיקון קרעים בגיד השרוול המסובב בגישה ארתרוסקופית: Arthroscopic Rotator Cuff Repair
*הסבר בנוגע לקרעים בגיד השרוול המסובב ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: תסמונת צביטה וקרעים בגיד השרוול המסובב
טכניקה: הרדמה כללית ואזורית: תיקון הגידים מתבצע בגישה ארתרוסקופית הנעזרת במים סטריליים לניפוח הכתף וסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר ומאפשר סקירה של המבנים האנטומיים והפתולוגיות שדורשות התייחסות. תיקון הקרעים בגידים מתבצע דרך חתכים זעירים ובעזרת כלים ייעודיים ועוגנים.
עוגנים הינם שתלים זעירים בגודל של כחמישה מילימטר אליהם מחוברים חוטים המשמשים לתפירת הגידים חזרה אל נקודת אחיזתם המקורית, גבשושית עצם הזרוע. במהלך הניתוח העוגנים מוחדרים אל העצם, החוטים מועברים דרך הגידים הקרועים ונקשרים אל העוגן ובכך משוחזרת נקודת אחיזתם של הגידים. קיים מגוון רחב של
עוגנים: נספגים, מתכתיים, פלסטיים וכאלו העשויים מחוטים והבחירה בהם תלויה בממצאים התוך ניתוחיים, איכות העצם והעדפת המנתח.
שיקום: ניתן להשתחרר הביתה מספר שעות לאחר הניתוח. תהליך השיקום ממושך, דורש השקעה והתמדה ונמשך כ 6 חודשים המתחלקים באופן הבא: 6 שבועות ראשונים שימוש במתלה ללא הפעלה של הכתף וזאת על מנת לאפשר החלמה של הגיד אל העצם. כאבים ליליים משמעותיים צפויים בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. ששת השבועות העוקבים כוללים עבודה על השגת טווחי תנועה ושלושת החודשים האחרונים כוללים שיפור טווחים וחיזוק שרירי.
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם אך שכיחותם בגישה הארתרוסקופית נמוכה בהשוואה לניתוח בשיטה פתוחה. סיבוכים נוספים כוללים סיבוכי הרדמה, קרעים חוזרים של הגיד המתוקן, כאבים ומגבלת טווח.
קיבוע גיד הביצפס: Long Biceps Tendon Tenodesis
מתבצע כחלק מתיקון גיד השרוול המסובב או כטיפול בפתולוגיית גיד הביצפס הארוך (דלקות או קרע SLAP). שיטת הקיבוע יכולה להיות קשירה תוך מפרקית של הגיד או קיצור וקיבוע של הגיד במיקום חוץ מפרקי.
טכניקה: הרדמה כללית ואזורית: תיקון הגידים מתבצע בגישה ארתרוסקופית הנעזרת במים סטריליים לניפוח הכתף וסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר ומאפשר סקירה של המבנים האנטומיים והפתולוגיות שדורשות התייחסות. במקרה של קיבוע תוך מפרקי הגיד יקשר בעזרת חוטים אל עוגן שיוחדר אל העצם. קיצור וחיבור הגיד במיקום חוץ מפרקי שכיח יותר בקרב מטופלים צעירים ופעילים ויתבצע דרך חתך נוסף של כ 3 ס״מ בחלקה הקדמי של הזרוע בצמוד לבית החזה. גיד הביצפס הארוך ינותק מנקודת אחיזתו התוך מפרקית, יוצא דרך החתך ויקובע אל עצם זרוע בעזרת עוגן מיוחד. בשני המקרים יישמר המתח המקורי של הגיד לצורך המשך תפקוד תקין של השריר (כיפוף המרפק וסיבוב כף היד כלפי מעלה).
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם, התכווצויות שריר הביצפס, ניתוק ספונטני של גיד הביצפס והיוצרת עיוות שרירי בשם POPEEYE SGIN.
החדרת ״בלון״: Inspace Balloon Insertion
מומלץ כטיפול בהפחתת כאב בקרב מטופלים הסובלים מכאבים על רקע קרעים בגיד השרוול המסובב שאינם ניתנים לתיקון. הבלון עשוי מוחמר מתכלה, מוחדר לחלל הכתף, יוצר חיץ המאפשר דחיקה של עצם הזרוע כלפי מטה ובכך מסייע בהפחתת כאבים. הבלון מתאים למטופלים הסובלים מכאבים ללא מגבלת טווח משמעותית.
טכניקה: הרדמה כללית ואזורית: החדרת הבלון מתבצעת בגישה ארתרוסקופית הנעזרת במים סטריליים לניפוח הכתף וסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר ומאפשר סקירה של המבנים האנטומיים והפתולוגיות. הבלון מוחדר אל החלל הסאב-אקרומיאלי דרך חתך זעיר בצידי הכתף, ממוקם ומנופח תוך כדי הסתכלות בעזרת הסיב האופטי. הפרוצדורה קצרה ולרוב אורכת כ 30 דקות. שיקום: שחרור לבית המטופל ביום הניתוח לאחר התאוששות. כולל שימוש במתלה למשך שלושה שבועות, לאחר מכן ניתן לבצע שיקום עצמי או בעזרת פיזיותרפיסטים עד להגעה לטווח תנועה מלא. כאבים צפויים בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח.
סיבוכים אפשריים: שכיחותם נמוכה מאוד אך כוללת: זיהום, פגיעה בעצבים או כלי דם, נדידת הבלון,
כתף קפואה: הידרודילתציה \ שחרור קפסולה: Arthroscopic Hydrodilatation \ Release
*הסבר בנוגע לכתף קפואה ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: כתף קפואה
פרוצדורה מומלצת למטופלים הסובלים מכתף קפואה שאינם מגיבים לטיפול בהזרקה תוך מפרקית וממשיכים לסבול מכאבים ומגבלת טווח.
טכניקה: הרדמה כללית/טשטוש ואזורית: הפרוצדורה מתבצעת בגישה ארתרוסקופית במהלכה נעשה שימוש בסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר המאפשר סקירה של המבנים האנטומיים והפתולוגיות. הפרוצדורה כוללת החדרת מים סטריליים בלחץ לניפוח מעטפת המפרק ולאחר מכן מניפולציה לשיפור טווחי התנועה. הפרוצדורה קצרה ולרוב אורכת כ 15 דקות. לעיתים, במקרה של עיבוי משמעותי של המעטפת, ניפוח המפרק אינו מספק ועולה הצורך בשחרור המעטפת לפני השלמת המניפולציה. שחרור המעטפת מתבצע דרך שני חתכים זעירים נוספים ונמשך כשעה.
שיקום: שחרור לבית המטופל ביום הניתוח לאחר התאוששות. לרוב צפוי שיפור באופן מידי בימים שלאחר הפרוצדורה. שיקום עצמי ובתמיכת פיזיותרפיסטים מומלץ באופן מידי לאחר הפרוצדורה לשיפור טווח התנועה ושמירה על אלו שהושגו במהלך הפרוצדורה. כאבים צפויים בימים הראשונים שלאחר הפרוצדורה.
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, שברים, פגיעה בעצבים וכלי דם אך שכיחותם נמוכה.
.jpg)
ניתוחים לייצוב כתף: ABR: Arthroscopic Bankart Repair +\- Remplissage \ Latarjet Procedure
*הסבר בנוגע לפריקות כתף ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: פריקות כתף
פרוצדורות ניתוחיות לתיקון חוסר יציבות של מפרק הכתף מתחלקות לשני סוגים: 1. ניתוחים המשחזרים את האנטומיה של מפרק הכתף ולמעשה ״מתקנים״ את הנזקים שנגרמו במהלך הפריקה. 2. ניתוחים משני אנטומיה של מפרק הכתף ומטרתם להגדיל את שטח הפנים של המכתש ע״י הוספה של זיז עצם לצד המכתש. ניתוח לתיקון רצועות (Arthroscopic Bankart Repair) מייצג את קבוצת הניתוחים האנטומיים והעברת עצם (Latarjet) מייצגת את הקבוצה השנייה.
התאמת סוג הניתוח תלויה בגיל המטופל, פעילות ספורטיבית, גמישות יתר וכמובן אופי הנזקים המפרקיים. ישנם מטופלים המתאימים לשתי השיטות ובידיהם לבחור את השיטה המועדפת. כלל מנחה ממליץ לטפל בחסר עצם בעזרת העברת עצם.
טכניקה: הרדמה כללית ואזורית:
תיקון רצועות (ABR: Arthroscopic Bankart Repair): הפרוצדורה מתבצעת בגישה ארתרוסקופית במהלכה נעשה שימוש בסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר המאפשר סקירה של המבנים האנטומיים והפתולוגיות. במהלך הניתוח מתבצעת תפירה של רקמת הלברום הקדמי ובמידת הצורך האחורי. התיקון מתבצע בעזרת עוגנים המוחדרים לשפת הגלנואיד, העברת חוטי העוגנים ברקמת הלברום וקשירתם לצורך הצמדת הלברום אל שפת הגלנואיד. לעיתים הפגם האופייני בראש ההומרוס (היל זקס) גדול ודורש התייחסות. במקרה זה נמלא את הפגם בגיד סמוך בשם אינפרהספינטוס, פרוצדורה הנקראת רימפליסאז׳ (Remplissage).
העברת עצם (Latarjet Procedure): הפרוצדורה מתבצעת בגישה פתוחה דרך חתך עורי של כ 3-5 ס״מ בקדמת הכתף. הניתוח כולל ניתוק של זיז גרמי אליו מחוברים שני שרירים (Coracoid Process) והעברתו דרך שריר הסאבסקפולריס אל תוך המפרק. הזיז הגרמי מוצמד אל המכתש באופן המשכי בעזרת שני ברגים. במקרה זה ייצוב הכתף מושג ע״י הגדלת שטח הפנים של המכתש ובאמצעות שני השרירים המחוברים לזיז הקורקואיד המתפקדים כערסל הדוחף את ראש ההומרוס לאחור ומונע את יציאתו מהמפרק.
שיקום: בשני המקרים ניתן להשתחרר הביתה מספר שעות לאחר הניתוח. תהליך השיקום אורך כחמישה חודשים המתחלקים באופן הבא: 6 שבועות ראשונים שימוש במתלה והפעלה מינימלית של הכתף. ששת השבועות העוקבים כוללים עבודה על השגת טווחי תנועה ושלושת החודשים האחרונים כוללים שיפור טווחים, חיזוק שרירי ותרגול פרופריוצפטיבי.
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם, קשיון מפרק, כאבים. שטפי דם באזור הפצע הניתוח אפשריים במקרה של ניתוח בגישה פתוחה.
החלפות מפרק - שחיקת מפרק הכתף – שינויים ניווניים
*הסבר בנוגע לשחיקת מפרק הכתף ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: שינויים ניווניים
Reverse or Anatomic Total Shoulder Replacement \ Partial Shoulder Replacement - Hemi-arthroplasty:
החלפת מפרק כתף מהווה את הטיפול המומלץ במקרים של שינויים ניווניים מפרקיים (אסטאוארתריטיס) המתבטאים בכאבים ומגבלת טווח תנועה. ישנם שלושה סוגים שונים של ניתוחים להחלפת מפרק כתף והבחירה מבין השלושה מותאמת אישית למטופל ומסתמכת על נתונים רבים כמו גיל המטופל, מצב הגידים, מידת השחיקה הסחוסית ומצב תפקודי של המטופל. להלן סוגי החלפות הכתף:
1. החלפת כתף מלאה הפוכה (Reverse Total Shoulder Replacement): במהלכה מוחלף הפרק במלואו, קרי ראש ההומרוס והמכתש, אך הסדר בין החלקים המפרקיים משתנה ועל כן נקראת ההחלפה - הפוכה. כלומר, במקום בו היה מונח ראש ההומרוס ממוקם המכתש (עשוי מפוליאתילן, חומר המדמה סחוס) ומולו, במקום בו נכח המכתש ממוקם הראש (העשוי ממתכת). החלפה הפוכה מומלצת לאוכלוסייה המבוגרת במקרים של קרעים מאסיביים בגיד השרוול המסובב משום שהיא מסתמכת על שריר הדלתואיד לצורך תפקודה התקין ואיננה זקוקה לתפקוד מלא של גידי השרוול המסובב. החלפה מסוג זה נחשבת אמינה מאוד לטווח הארוך (30 שנה) ומציעה תוצאות צפויות הכוללות הטבה משמעותית בכאבים והשגת טווחי תנועה תפקודיים (הגעה אל הפה, פדחת), עם זאת סיבוב היד אל מאחורי הגב וסחיבת משא כבד רחוק מהגוף (מעל 5 ק״ג) נמנים על מגבלות הפרוטזה. ההחלפה מתבצעת דרך חתך קדמי של כ 10 ס״מ ואורכת כשעתיים. (תמונות 12,15)
2. החלפת כתף מלאה אנטומית (Anatomic Total Shoulder Replacement): במהלכה מוחלף המפרק במלואו ללא שינוי במיקום האלמנטים המפרקיים, כלומר ראש ההומרוס יוחלף בראש ממתכת והמכתש בחומר מדמה סחוס הנקרא פוליאתילן. החלפה אנטומית מומלצת לאוכלוסייה צעירה יותר במקרים של שחיקה משמעותית של שני צידי המפרק ללא פגיעה בגיד השרוול המסובב. שלמות הגידים מהווה תנאי הכרחי להצלחת הניתוח ועל כן ייבחן תפקוד הגידים בקליניקה ובבדיקת הדמיה (לרוב MRI). חשוב לציין כי מצב הגידים נבחן גם במהלך הניתוח ובמידה ומתקבל הרושם לפגיעה גידית תבוצע החלפה הפוכה במקום אנטומית. החלפה אנטומית נחשבת מוצלחת מאוד ומציעה הטבה משמעותית בכאבים, השגת טווחי תנועה מלאים ומאפשרת הרמת משקלים כבדים. ההחלפה מתבצעת דרך חתך קדמי של כ 10 ס״מ ואורכת כשעתיים. (תמונות 13,15)
3. החלפת כתף חלקית ( Partial Shoulder Replacement \ Hemi-arthroplasty): במהלכה מוחלף ראש ההומרוס בלבד בראש ממתכת. החלפה חלקית מומלצת בקרב צעירים פעילים הסובלים משחיקה סחוסית של ראש ההומרוס בעיקר. כמו בהחלפה אנטומית, גם בהחלפה חלקית נדרש תפקוד תקין של גיד השרוול המסובב ובנוסף היעדר שחיקה משמעותית של המכתש. החלפה חלקית נחשבת מוצלחת מאוד ומציעה הטבה משמעותית בכאבים, השגת טווחי תנועה מלאים ומאפשרת הרמת משקלים כבדים. ההחלפה מתבצעת דרך חתך קדמי של כ 10 ס״מ ואורכת כשעתיים. (תמונות 13,15)
שיקום: ניתוחי החלפות הכתף לסוגיהם כוללים אשפוז לילה במהלכו מנטרים נקז וכאבים, לרוב המטופלים משוחררים לביתם ביום שלמחרת הניתוח לאחר הוצאת נקז. תהליך השיקום אורך כשישה חודשים המתחלקים באופן הבא: 4-6 שבועות ראשונים שימוש במתלה והפעלה מינימלית של הכתף. ששת השבועות העוקבים כוללים עבודה על השגת טווחי תנועה ושלושת החודשים האחרונים כוללים שיפור טווחים וחיזוק שרירי.
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם, קשיון מפרק, כאבים ופריקת משתל. במקרה של החלפת מפרק מלאה אנטומית או חלקית המרה מאוחרת להחלפת כתף הפוכה נדרשת לעיתים במקרים של קרעים של גיד השרוול המסובב או התרופפות משתל גלנואדלי (משתל המכתש המדמה סחוס).
שברי הומרוס – החלפות מפרק:
*הסבר בנוגע לשברים בעצם הזרוע ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: טראומה
החלפת כתף מלאה הפוכה (Reverse Total Shoulder Replacement):
מומלצת לאוכלוסייה המבוגרת הסובלת משברים מורכבים של עצם הזרוע שלא ניתנים לקיבוע. החלפה מסוג זה דומה אך לא זהה לזו שהוצגה כפתרון לשינויים ניווניים של המפרק ע״ר קרעים מאסיביים של גיד השרוול המסובב. עיקר ההבדל טמון בצורך לקשור את הגבשושיות המנותקות אל מרכיב המשתל של עצם הזרוע וזאת מטעמי יציבות המשתל ושיפור טווחי תנועה. פעולה זו של קשירת הגבשושיות דורשת שימוש ממושך יותר במתלה לתקופה של בין 6 ל 8 שבועות לאחר הניתוח. מהלך הניתוח, המשתלים ותקופת ההתאוששות זהים לזו שתוארה בפרק החלפת כתף הפוכה על רקע שינויים ניווניים. גם החלפה זו נחשבת אמינה מאוד לטווח הארוך ומציעה תוצאות צפויות הכוללות תפקוד ללא כאבים משמעותיים והשגת טווחי תנועה תפקודיים (הגעה אל הפה, פדחת), עם זאת סיבוב היד אל מאחורי הגב וסחיבת משא כבד רחוק מהגוף נמנים על מגבלות הפרוטזה.
החלפת כתף חלקית ( Partial Shoulder Replacement \ Hemi-arthroplasty):
מומלצת לאוכלוסייה הצעירה הסובלת משברים מורכבים של עצם הזרוע שלא ניתנים לקיבוע. החלפה מסוג זה דומה אך לא זהה לזו שהוצגה כפתרון לשינויים ניווניים של ראש ההומרוס. עיקר ההבדל טמון בצורך לקשור את הגבשושיות המנותקות אל מרכיב המשתל וזאת לצורך תפקודה התקין של ההחלפה. לאחר הניתוח נדרש שימוש ממושך במתלה לתקופה של כ 6 שבועות. מהלך הניתוח, המשתלים תקופת ההתאוששות זהים לזו שתוארה בפרק החלפת כתף חלקית על רקע שינויים ניווניים.
שיקום: ניתוחי החלפות הכתף לסוגיהם כוללים אשפוז לילה במהלכו מנטרים נקז וכאבים, לרוב המטופלים משוחררים לביתם ביום שלמחרת הניתוח. תהליך השיקום אורך כשישה חודשים המתחלקים באופן הבא: 6-8 שבועות ראשונים שימוש במתלה והפעלה מינימלית של הכתף. ארבעת או ששת השבועות העוקבים כוללים עבודה על השגת טווחי תנועה ושלושת החודשים האחרונים כוללים שיפור טווחים וחיזוק שרירי.
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם, קשיון מפרק, כאבים ופריקת משתל.
קיבוע שברים בעצם הזרוע (Humeral Fracture):
קיבוע שברים של עצם הזרוע מומלץ במקרים של תזוזה משמעותית בין פרגמנטי העצם שלא צפויים לשוב למקומם באופן ספונטני. טיפול ניתוחי כולל את החזרת הפרגמנטים העיקריים למקומם וקיבועם בעזרת פלטה וברגים או מסמר תוך לשדי וברגים. בחירת סוג המשתל תלויה בגיל המטופל, אופי השבר, איכות העצם והעדפת המנתח. לרוב אין צורך להוציא את המקבעים ממקומם לאחר איחוי השבר.
שיקום: ניתוחים לקיבוע שברים כוללים אשפוז לילה במהלכו מנטרים נקז וכאבים, לרוב המטופלים משוחררים לביתם ביום שלמחרת הניתוח. בחלק מהמקרים נאפשר הפעלה של הכתף מיד לאחר הניתוח. בשאר המקרים תהליך השיקום אורך כשישה חודשים המתחלקים באופן הבא: 4-6 שבועות ראשונים שימוש במתלה והפעלה מינימלית של הכתף. ששת השבועות העוקבים כוללים עבודה על השגת טווחי תנועה ושלושת החודשים האחרונים כוללים שיפור טווחים וחיזוק שרירי.
סיבוכים אפשריים: כוללים זיהום, פגיעה בעצבים וכלי דם, קישון מפרק, כאבים, תזוזת חלקי השבר, תמט של ראש עצם הזרוע.
שבר עצם בריח (Clavicle Fracture):
*הסבר בנוגע לשברים בעצם הבריח ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: טראומה
קיבוע עצם הבריח מומלץ במקרים של שברים המציגים מידה משמעותית של תזוזה, קיצור או ריסוק בקרב האוכלוסייה הצעירה. הטיפול הניתוחי מאפשר את שחזור האורך והמבנה האנטומי המקוריים של העצם ובכך מונע עיוות המתבטא במראה מקוצר של הכתף, מעלה את הסיכוי לחיבור השבר במנח תקין המאפשר חזרה לתפקוד תקין של הכתף.
טכניקה: הרדמה כללית: הניתוח מתבצע דרך חתך של כ 5-8 ס״מ בחלקה העליון של העצם, חלקי השברים מוחזרים למקומם המקורי ומקובעים בעזרת פלטה וברגים.
שיקום: שחרור לבית המטופל ביום הניתוח. ניתן להתחיל ולהפעיל את הכתף מיד לאחר הניתוח. מתלה מומלץ בעת יציאה מהבית. חזרה לספורט מגע מתאפשרת לאחר שניצפים סמני חיבור רנטגניים המופיעים ברוב המקרים לאחר כ 3 חודשים.
סיבוכים אפשריים: פגיעה בעצבים, כלי דם ונשימה במהלך הניתוח. ירידה תחושתית סביב הצלקת הניתוחית שעלולה להפריע בלבישת כתפייה, זיהום, תזוזת מקבעים, אי חיבור שבר.
פריקת מפרק אקרומיו-קלביקולרי (Acromio-clavicular Dislocation):
*הסבר בנוגע לפריקת מפרק אקרומיו-קלביקולרי ניתן למצוא תחת הכותרת: בעיות בתחום הכתף: טראומה
טיפול ניתוחי לשחזור המפרק האקרומיו-קלביקולרי מומלץ במקרים של פריקות בדרגות גבוהות בקרב צעירים המעורבים בפעילות ספורטיבית עצימה. פריקה אקרויו-קלביקולרית נגרמת כתוצאה מקרע רצועות המחברות בין זיז הקורקואיד לבין עצם הבריח (רצועות קורו-קלביקולריות). במהלך הניתוח עצם הבריח מוחזרת למקומה הטבעי ובכך מצטמצם המרחק בין קצוות הרצועות הקרועות מה שמאפשר את החלמתן ואת ייצוב המפרק מחדש.
טכניקה: הרדמה כללית ואזורית: הפרוצדורה מתבצעת בגישה ארתרוסקופית במהלכה נעשה שימוש בסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר המאפשר סקירה של המבנים האנטומיים ופתולוגיות נלוות המופיעות בשכיחות של 30% במקרים של פריקה אקרומיו-קלביקולרית. הפרוצדורה מתבצעת דרך שלושה חתכים זעירים ובמהלכה עצם הבריח מוחזרת למקומה ומוחזקת בעזרת חוטים יעודיים ושני כפתורים ממתכת.
שיקום: שחרור לבית המטופל ביום הניתוח. נדרש שימוש קבוע במתלה יעודי למשך 6 שבועות. לאחר תקופה זו יחל המטופל להפעיל כתף לטווחים מלאים. בשלושת החודשים האחרונים תחל הפעלה כנגד התנגדות, הרמת משקלים. חזרה לפעילות ספורטיבית עצימה לאחר 6 חודשים.
סיבוכים אפשריים: פגיעה בעצבים, כלי דם במהלך הניתוח. ירידה תחושתית סביב הצלקת הניתוחית מעל עצם הבריח זיהום, תזוזת מקבעים, פריקה חוזרת של המפרק האקרומיוקלביקולרי, גירוי אזור המקבע מעל עצם הבריח.
העברות גידים (Tendon Transfer):
העברות גידים בכתף מומלצות במקרים של קרעים מאסיביים בגיד השרוול המסובב שאינם ניתנים לתיקון בקרב מטופלים צעירים. העברת גידים מסייעת בהפחתת כאבים והשגת טווחי תנועה. המגבלה התפקודית הקיימת והתוצאה התפקודית הרצויה קובעות יחדיו את סוג ההעברה המומלצת.
טכניקה: הרדמה כללית ואזורית: הפרוצדורה מתבצעת בשילוב גישות ארתרוסקופית במהלכה נעשה שימוש בסיב אופטי מגדיל תמונה המוחדר לכתף דרך חתך זעיר המאפשר סקירה של המבנים האנטומיים ופתולוגיות נלוות וגישה פתוחה לצורך קצירת הגיד ושחרורו.
שיקום: שחרור לבית המטופל למחרת הניתוח. תהליך השיקום טיפלו להעברת גידים סביב הכתף ממושך ונמשך בין 6 ל 12 חודשים וכולל: תקופה של כ 6-8 שבועות של שימוש במתלה והמתנה לאיחוי הגיד. לאחר מכן יחל תהליך של לימוד שימוש בהעברה, שיפור טווחי תנועה וחיזוק שרירי שנמשך עד שנה מיום הניתוח.
סיבוכים אפשריים: פגיעה בעצבים או כלי דם, זיהום, קרעים חוזרים מאוחרים.